היום אולי נדחה את בוא הלילה ? (או – של מי הקרדיט הזה?…)

היי לכם,

עכשיו אני כבר יודע שיש כמה שקוראים את הבלוג הזה. אז היי לכם. אני לא באמת באתי לכתוב היום. רק "עברתי לרגע".

 יש לי כל כך הרבה עבודה לאחרונה שאני באמת מגיע למחשב הביתי שפוך, אז לא יוצא לי לכתוב. למרות שיש לי רעיונות לפעמים, אבל פשוט אני לא מוצא את הזמן או האנרגיה. אני באמת מקווה שלקראת החגים (הנוצריים) הבאים עלינו לטובה אני אמצא יותר זמן לזה.

בכל מקרה, בימים האחרונים אני מקשיב די הרבה לקונצ'רטו הראשון של שופן לפסנתר ותזמורת (במי מינור, למי שזה חשוב לו).50 שניות אחרי שהתזמורת מתחילה לנגן ניתן לשמוע את הנושא המרכזי של הפרק הראשון, והכותרת של הפוסט הזה מסגירה מה זה הזכיר לי. ממש – פיתוח מבריק להתחלה של השיר פרח הלילך. למען הצדק נזכיר ששופן הלחין את היצירה הזו ב 1830, קצת לפני שנורית הירש הלחינה את פרח הלילך. אולי היא שאבה השראה מהקונצ'רטו הז , אולי זה צירוף מקרים, אבל בכל מקרה זה מקסים.

אז חשבתי לשים את זה על הבלוג. שכולם יוכלו להקשיב, להתענג. הפסנתרן שמבצע פה הוא יונדי לי, אחד המוכשרים שבסינים המובילים בעולם היום. למי שאין ממש סבלנות להקשיב לכל ה 10 דקות של הקטע (למרות שזה לא כל הפרק הראשון בשלמותו) יכול פשוט לדלג לשניה ה 50 של הקליפ, ומיד אחר כך לדקה 4:40 שבה הפסנתר מבצע את המוטיב הכל כך יפה הזה.

אגב – אם במקרה זה היה מוכר למישהו – אולי זה מהקולנוע… את הקונצ'רטו המקסים הזה אפשר היה לשמוע גם בסרט הקולנוע "ספלאש" ושנים אחר כך גם ב "מופע של טרומן" (מנוגן במלואו בסוף הסרט). 

כבר חשבתי לסיים, אבל פתאום כל העניין הזה עם שופן ונורית הירש הזכיר לי את הדילמה הזאת של מה זאת השראה אמנתית וכמה יש בינה לבין העתקה.

יום אחד נסעתי לי באוטו והקשבתי לקונצ'רטו אחר לגמרי – הקונצ'רטו השני של רחמנינוב לפסנתר. אולי אחד היפים והמפורסמים שנכתבו לפנסתר אי פעם. אני זוכר שהייתי בכביש גהה, קצת אחרי צומת רעננה, כשהתחיל הפרק השני. שקט, לירי יפה. ואני פתאום קולט שאני מכיר את המנגינה. לא ברור לי עדיין מאיפה – אבל אני ממש יכול לזמזם עם התזמורת את המנגינה. ואז זה פתאום הכה בי – זו ממש המנגינה של השיר All by myself שהכרתי היטב מריקודי סלאו כאלו ואחרים. אותו שיר נצחי שביצע זמר בריטי בשם אריק כרמן  ואחר כך התפרסם בחידוש של סלין דיון.

 בקיצור – בהזדמנות כשנפל לידי דיסק עם השיר הזה רצתי לבדוק את הקרדיט – מי המלחין של השיר ? (שוב הנחתי שרחמנינוב כתב את הקונצ'רטו שלו לפני שהשיר הזה נכתב).  וזה מה שמצאתי :

Pages: 2

Performer: Eric Carmen

Composer: Sergei Rachmaninoff, Eric Carmen

Genre: Art Music, Pop

Language: English

Publisher: Hal Leonard

Scored For: Piano/Vocal/Chords

אז אכן, במקרה הזה ניתןל הקרדיט למלחין המקורי. זה עדיין לא הפריע לשיר של אריק כרמן להפוך ללהיט היסטרי באנגליה ובעולם כולו. חשבתי לעצמי אם האדון סרגיי רחמנינוב זכה להקשיב לו, אבל העובדות מספרות  שהוא הלך לעולמו  ב 1943 , 20 שנה לפני שהשיר הזה בכלל נכתב.  אז למי שזה מעניין אותו הנה הביצוע שיזכיר לכם את השיר של אריק כרמן, ומיד אחר כך אתם יכולים להקשיב למקור, שהפעם היווה יותר מסתם השראה, אלא ממש היה הלחן המקורי של השיר הזה. הפרק השני של הקונצרטו מספר 2 של רחמנינוב לפסנתר (בדו מינור).

האזנה נעימה ונשתמע בקרוב,

עומר