פסנתר, תווים ווידאו קליפס / הרנסאנס הפרטי שלי…

איזה שם , אה? לקח לי איזה דקה או שתיים לחשוב על שם קולע (איך אני אוהב לשחק בקופירייטר. גם אם זה לא ממש מצליח, אני די נהנה מזה – נושא לפוסט אחר)

(אני שוקל להתנצל שלא ממש יוצא לי לכתוב בתדירות שרציתי, אבל אני מניח שזה מקבל בהבנה. מי בכלל קורא את הבלוג הזה ? לא ברור לי. נראה לי שהוא בעיקר בשבילי. אם אתם פה בכל זאת – אז או שאתם מנומסים, או שזה באמת מעניין אתכם. תודה בכל מקרה. ) .

עכשיו ברצינות – רציתי לכתוב על זה כבר הרבה זמן. על הרנסאנס הקטן והנפלא שאני חווה בזמן הרליוקיישן הזה בקנדה.אני מדבר על החזרה למוסיקה הקלאסית כמובן. תמיד אהבתי אותה מאוד.בתור ילד שלמד לנגן עיבודים פשוטים ליצירות קלאסיות, שהקשיב הרבה מאוד למוסיקה כזאת ברדיו / תקליטים, קלטות (לא היו הרבה ילדים בכיתה ג' שקיבלו מתנה ליומולדת קלטת עם  קונצ'רטי לחליל ופיקולו של ויולדי. אני כן. ) איזה כיף שאני יכול לכתוב על זה היום בלי להיחשד בחנוניות יתר. (אני כבר גדול מידי בשביל זה, לא ? ).

בכל מקרה המוסיקה הזו לוותה אותי תמיד, לפעמים יותר, לפעמים פחות. בשנים האחרונות קצת פחות : בארץ לא ממש הייתי הולך לקונצרטים  , יותר להצגות, ולנגן – הייתי מנגן בעיקר מוסיקה קלה, ולילדים. ככה שהמוסיקה הקלאסית קצת נדחקה הצידה לתקופה .כשהגענו לקנדה (לפני קצת יותר משנה וחצי) התחיל הרנסאנס שעליו הכרזתי בכותרת.

 התחנה היחידה שהתקבעה לי על הסקאלה של הרדיו באותו הייתה 96.3FM . כל השאר לא ממש דיבר אליי.  הדיבורים, הפרסומות – לא ממש מעניינים כשזה לא "שלנו". אין בוקר טוב ישראל, אין סוף שבוע רגוע, אפילו אין מבזק חצי.. זה רדיו זה ? 

בכל מקרה- מהר מאוד התמכרתי לתחנה שמשדרת כל היום מוסיקה קלאסית משובחת. איזה כיף. ממש התאהבתי.  אגב – התחנה משדרת גם באינטרנט – אז אם בא לכם לשמוע מוסיקה מצויינת במהלך העבודה – הנה הלינק. http://www.classical963fm.com 

גם הפרסומות בתחנה הזו מכוונות לקהל היעד, וככה שמעתי פרסומות של התזמורת הסמפונית של טורונטו.  דבר אחד הוליך לשני ומצאתי עצמי מנוי של התזמורת. זוכה לשמוע קונצרט פעם בחודש או חודשיים. ממש כיף (חוצמזה שאני הולך לבד, אבל כבר התרגלתי…)

הרנסאנס שלי לא מפסיק פה. ביום בהיר אחד הוזמנתי ע"י דליה, דודתי היקרה,  להקשיב לרסיטל של פסנתרן מוכשר בשם צביקה ארז. הלכתי. הקשבתי, נהנתי. הוא ביצע כל מיני יצירות, אבל הבולטות שבינהן היו של שופן. פתאום נפל לי האסימון. גם אני ידעתי לנגן שופן פעם. איזה יופי זה לנגן שופן על הפסנתר. זה נדמה שהמציאו את הפסנתר בשביל הצלילים ששופן כתב.

 כל כך התחשק לי לשבת ולנגן גם. וכך היה. חזרתי הבייתה נרגש עם החלטה קטנה לנסות ולשוב לנגן מוסיקה קלאסית, במיוחד שופן.איך עושים את זה עכשיו ? הימים שלי מלאים מבוקר עד ערב. עבודה, משפחה, ספורט, צרפתית – איפה אני יספיק לדחוף שיעורי נגינה ? התחלתי בזה שחיפשתי תווים.

נכנסתי לאינטרנט ומצאתי המון אתרים שיש בהם תווים חינם. כשמיציתי אותם פניתי גם למקורות שיתוף פחות לגיטימיים (מספיק שנציין שאני לא בטוח ששופן רואה תמלוגים מהעותקים שאני מוריד האינטרנט, יסלחו לי פרדריך ויורשיו). התווים מגיעים בקבצי PDF  שקל מאוד להדפיס מתוכם רק את מה שצריך. כמה זה קל. כמה זה כיף.התחלה טובה.

 עכשיו יכולתי כבר להקשיב ליצירות תוך שאני קורא את התווים. עכשיו צריך מורה. אני יודע לקרוא תווים, אבל זה לא מספיק לקרוא, צריך לדעת את הפרשנות למוסיקה – איך לנגן את זה ? …ופה מצאתי מטמון. נכנסתי לאתר הקליפים הידוע you tube  הקלדתי בחיפוש ולס של שופן ובתוך שבריר שנייה התגלה לי עולם ומלואו. הרשת מלאה בסרטונים של פסנתרנים שמנגנים את היצירה שאני מחפש.

 התחלתי להקשיב לכמה פסנרנים גדולים : ולידמיר הורביץ, ארתור רובינשטיין, גו'רג' בולה –  כל אחד וביצוע שלו. מה יכולתי לבקש יותר  ? על השולחן מונחים התווים, מהרמקולים בוקעים הצלילים, ובין לבין אני יכול להציץ על תנועות הידיים, הגוף, העיניים של טובי הפסנתרנים בעולם בזמן שהם מנגנים את היצירה. מצאתי מורה. ובחינם. הוא עובד בשעות שנוחות לי ומלמד אותי כמה פעמים שרק ארצה .

מה שיפה ב you tube  הוא שלצד אמנים ידועים ומוכשרים אתה יכול למצוא סרטונים של פסנתרנים חובבים שהעלו קליפים של עצמם מנגנים את היצירה הזו. הרבה פעמים, מתוך סקרנות אני נכנס, מקשיב, לומד גם מהם (הסינים אלופים בזה, והם באמת מובילים בעולם בתחום הפסנתרנים היום). לפעמים אתה מוצא סרטון של ילד ב 7 מנגן פנטזיה מורכבת של שופן, וזה פשוט מטריף לראות את זה.

ואז התחלתי להתאמן. מזל שיש אורגן עם אזניות – אז אפשר להתאמן גם בלילה (באמצע השבוע זה כורח הנסיבות, אני מגיע להתאמן רק בלילה). בסופי שבוע הייתי מתנפל על הפסנתר למטה כדי להתאמן על הדבר האמיתי. נכון – לא הייתי התלמיד הכי מהיר. לוקח לי לפעמים שבועות עד שאני לומד יצירה אחת, אבל מה שחשוב זה הסיפוק. בסוף – אני מנגן אותה.

 והנה אני מוצא את עצמי מפיק את הצלילים הנפלאים האלו של שופן מהפסנתר שלי. זה באמת כיף. מאז שהתחלתי, למדי לנגן כבר 5 יצירות נפלאות של שופן. ואני ממשיך גם בימים אלו (לומד ואלס חדש).

לא מזמן החלטתי שכדי לסגור מעגל, אני צריך לצלם את עצמי מנגן את היצירות ולהעלות את זה לרשת. כאילו לתרום את חלקי לקהילה הוירטואלית הזו שממנה למדתי.אז רותם צילמה אותי מנגן שתיים מהיצירות והנה , הן כבר על הרשת.

 אתמול בלילה העלתי אותן וכבר 13 אנשים צפו בביצועים. זה די מרגש. סוג של קונצרט מתמשך. אנשים גם יכולים לכתוב תגובות על הביצוע (עד עכשיו לא כתבו).

הערה לסיום – הפוסט הזה הוא על הרנסאנס שלי עם שופן , הפסנתר והמוסיקה, אבל הוא יכול בקלות להפוך לסיפור מעניין מאוד על הכוח שיש לנו בעידן האינטרנט. זו שאלה של זמן ורצון – ואתה יכול ללמוד מה שבא לך, מתי שבא לך ובחינם.קחו את זה ללימודי שפות, נגינה, ציור ואמנות, ועד מכונאות, והנדסה. הכל נמצא שם…אני אסיים פה, לפני שזה באמת יהפוך למשהו נורא אקדמי. אני מזמין אותכם להאזין / לצפות בקטעים שכבר על הרשת. אני מקווה להעלות עוד בהמשך

.האזנה נעימה,

עומר  

(אגב – בהקלטה ניתן לראות את הפסנתר החדש שלנו – איזה כיף. עוד חלק ברנסאנס, אני מניח…)